אצטרובלים#2 גירסת הPPD :

 

אצלי בבית בשלוש וחצי שנים האחרונות, יום חמישי הוא תחילת דיכאון סופשבוע. תשלבו לימודים אינטנסיביים של האיש, עם עבודה אינטנסיבית הכוללת סופ"שים (שוב של האיש) וארבע ילדים קטנטנים וחמודים (הרבה עבודה, הפעם שלי 🙂 ) בקיצור, כיף!!

"ואז, העצב האחרון קופץ לי
ואני מרגישה שהפנים לי מתחילות להתעוות
והעין מתחילה לקפוץ בעווית לא רצונית
וממש אז, יוצאת ממני המפלצת." 

16142641_1414024488642284_8299418211604053345_n

 

רעות בורץ המעולה, כתבה איירה ופרסמה את הקטע הנ"ל ב "פרוייקט אמא"  יש לקטע עוד המשך משעשע ונוגע לא פחות, אז אם לא הכרתם עד עכשיו, שווה כניסה!

לאחרונה עלה ברשת שוב למודעות גבוהה הPPD – דיכאון לאחר לידה (שפעמים רבות נמשך גם הרבה אחרי הלידה..) זכיתי ללקות בו בעצמי, אמנם בגרסה לא מאובחנת ומאושרת אך הוא בהחלט נכח שם בצורה זו או אחרת. ב"ה הכל טוב וחיינו הולכים ומתקדמים לכיוונים נינוחים הרבה יותר, אבל הענק ממשיך להתפרץ לו מפעם לפעם. בכל מקרה, בשילוב כל הנ"ל אני הופכת לענק הירוק הרבה מעבר למה שחשבתי שאי פעם יקרה לי, במיוחד בסופי השבוע המשמחים האלה. א-מ-מ-ה, אני אוהבת את ילדי מאד והפתרון הידוע, לשים אותם מול המסך כדי שיהיה לי זמן להכין את השבת בשקט, או בכלל, לא אהוב עלי ובכנות הרבה פעמים גם לא עובד 🙂

אז נכון שזה לא מצליח לתפוס אותם לזמן ארוך מספיק ולפעמים זה גם מקור בפני עצמו ליצירת תמריצים שיעירו את הענק, אבל כשזה עובד..איזו נחת! או במילים אחרות, #הבולנויצירותפשוטותונחמדותשלאדורשותאתהעזרהשלאמא 🙂

את היצירה הזו הכנו עם האצטרובלים שנשארו לנו מהמסע הקודם, היצירה הבאה פשוטה בהרבה ומזמינה על הדרך אם כן יש לאמא/אבא זמן.. לעבוד עם הילדים על מספרים וחיבורים צבעים וגוונים, כל אחד לפי רמתו 🙂

(איך? באמצעות שאילת שאלות: כמה פונפונים ירוקים כהים יש לך? כמה בהירים? וכמה סוגי ירוקים סה"כ? משו כזה 🙂 )

אז, מה אנחנו בעצם צריכים?

אצטרובלים

דבק פלסטי

ופונפונים קטנים (קוטר סנטימטר+-) את שלנו קניתי במקס סטוק בעלות של 5 ש"ח לשקית.

img_7673

ועכשיו לעבודה!

1.כל ילד שופך מעט דבק על כלי פלסטיק מיועד לעניין/צלחת חד"פ/דף קרוע – עפ"י עייפות החומר בביתכם..אנחנו הולכים בד"כ על דף קרוע, עובד נהדר 🙂

2.כל פונפון נטבל בדבק, אחלה עבודה על מוטוריקה עדינה..

img_7547img_7563

3.מניחים על כל "עלה" של אצטרובל, פונפון.  המשימה מאד פשוטה כיוון שה"עלים" הם כעין כפות וקולטים נהדר את הפונפונים הקטנים. כאן זו ההזדמנות להתחיל לערוך עם הילדים תכנונים לחשב מספרים ולדבר על גוונים.. או לרחוץ את הכלים!! גם טוב!

img_7604
נבו ומעין מתכננים תכנונים..

והרי לפניכם התוצר הסופי! (תשואות יתקבלו בברכה)

img_7704

img_7716

img_7708

ולסיום, 

מצורפת הרצאת ted מעלפת (עם כתוביות ב"ה 🙂 ) של ג'ניפר סניור,

על כיוון מחדש של הציפיות שלנו מעצמנו כהורים, כוונון שעתיד להועיל לנו ולילדינו גם יחד 🙂 הנה חלק קצר ממנה:

"זהו בני ביום שנולד. הייתי אז מעופפת כמו איזה עפיפון שקיבל מורפיום. לא מכבר עברתי ניתוח קיסרי בלתי צפוי. אבל אפילו בתוך הערפל של סמי ההרדמה, הצלחתי לחשוב מחשבה אחת צלולה בפעם הראשונה שהחזקתי אותו. לחשתי אותה לתוך אוזנו. אמרתי, "אנסה בכל כוחי לא לפגוע בך." היתה זו שבועת היפוקרטס, ואפילו לא ידעתי שאני אומרת אותה. אבל עכשיו מתחוור לי ששבועת היפוקרטס היא מטרה הרבה יותר מציאותית מהאושר. למעשה, כפי שכל הורה יגיד לכם, קשה מאוד לעמוד בה. כולנו אמרנו או עשינו דברים פוגעניים, שהיינו רוצים לקחתם בחזרה. אני חושבת שבעידן אחר לא ציפינו לכה הרבה מעצמנו,וזה חשוב שכולנו נזכור זאת בפעם הבאה שאנו מתבוננים בלב נפעם באותם מדפי הספרים. איני כל-כך בטוחה כיצד ליצור נורמות חדשות לעולם הזה, אבל אני כן חושבת שבחיפוש הנואש אחר יצירת ילדים מאושרים, אנו אולי נושאים את המשא המוסרי הלא נכון. לדעתי מטרה טובה יותר, ואעז לומר, מוסרית יותר, היא להתמקד ביצירת ילדים מועילים ומוסריים, ולקוות שהאושר יבוא להם בתוקף הטוב שהם עושים ומעשיהם והאהבה שהם חשים מכיוונינו."

בהצלחה לכולנו 🙂

רינת

 

 

 

 

 

 

2 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. אורית חדד הגיב:

    הרסת אותי עם הענק הירוק….לגמרי זיהיתי את עצמי.
    והאצטרובלים מעלפים, לגמרי מאמצת.

    1. rinatdror הגיב:

      חחח..זאת רעות בורץ האלופה,שלגמרי משקפת לי את עצמי..ככה זה כשמנסים להיות וונדרוומן 😉 תודה!!!!

כתיבת תגובה